יעל כרמי12 במאי 2018זמן קריאה 4 דקותחיבוק בין ארבע לשבעבארבע אחר הצהריים, היו נפתחות דלתות בתי הילדים בכל הקיבוצים, בכל הארץ, והילדים פרצו מהן ורצו לחדר ההורים. השבילים התמלאו בילדים רצים וגם...
יעל כרמי9 בנוב׳ 2017זמן קריאה 3 דקותמּוּזִיקָה שֶׁל חֲבִיתוֹת וְסָלָט'מה אוכלים בבתים של אחרים?' שאלה בתי הצעירה כשהיתה קטנה. שעת ערב ישראלית. בחלונות הבתים ברחוב עולה אור. שעת קרקושי הסירים והמחבתות. שעת...
יעל כרמי13 באוק׳ 2017זמן קריאה 3 דקותפָּרַש אֶת אֵיבָרָיו לִקְרָאתִיבלילה האחרון בביתנו בחדרה, גבהו הארגזים ונדמו להרים. המיטה הזוגית כבר נמסרה והתפרקה בדרך מהבית לטנדר, כך למדתי מהאיש שבא לאסוף אותה....
יעל כרמי14 ביולי 2017זמן קריאה 2 דקותזָכַרְתַּ לִשְאול אותִילפני שלוש שנים הנחנו בתי ואני את רגל ימין על סף הכניסה לביתנו החדש בקיבוץ והתחלנו את חיינו החדשים. 'שלום, בית', אמרתי תמיד כשנכנסתי...
יעל כרמי4 ביוני 2017זמן קריאה 1 דקותירוקה ורוויה כמו שיר בעשבאני משם, כתבה לאה גולדברג בשיר המרפרף ופורט על כל החושים. ואני - מכאן מהירוק, מהרווי, מהעמוק, מהרך, מהיער, חבוקים בעשב. אני משם. ...